#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קסב. מי שיצאה אבן מתחת ידו והוציא הלה את ראשו וקיבלה האם חייב בגלות או בד' דברים ומדוע? 	בגלות פטור דכתיב ומצא פרט לממציא את עצמו. בד' דברים לרב זביד משמיה דרבא חייב דהוה ליה פושע שזרק למקום שבני אדם מצויים, לרב פפא משמיה דרבא פטור שהרי בשעה שזרק לא היה שם.	"ב""ק לג."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קסג. ת""ר פועלים שבאו לתבוע שכרן מבעל הבית ונגחן שורו של בעל הבית ומתו פטור אחרים אומרים רשאין פועלין לתבוע שכרן מבעל הבית. איך מדובר ובמאי פליגי? "	"בגברא דשכיח ולא שכיח. רש""י פירש בבית ובשוק. ותוס' (ד""ה אי) כתבו שיש גורסים בעיר וחוץ לעיר. ודפקו בדלת ואמר להם כן, אחרים סברו כן הכנס משמע וחייב ות""ק סבר כן עמוד במקומך משמע ולא היה לו רשות להכנס ופטור."	"ב""ק לג. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קסד. שני שוורים מועד ותם שחבלו זה בזה. המועד חבל בתם בחמישים והתם חבל במועד בארבעים כמה משלם המועד? 	"לפרש""י (ד""ה מועד) ישלם עשרה, ועיין בהערה <sup>ע</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ע.  כתב הרא""ש  (סי' יג)  שהדין נותן שישלם מועד בתם שלשים אבל סברת רש""י היא שמשום שהתחילו כאחת אין כאן חבלה אלא המותר, ולשון במותר משמע כפירושו דמשמע אמותר חבלה קאי ולא אמותר חיוב התשלומין. ומדברי התוס' מוכח שלא הסכימו על זה כיון שפירשו  (בד""ה שני)  דמשנה שאין צריכה היא ואין בה שום חידוש.</span>"	"ב""ק לג. "		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קסה. שור תם שנגח אדם כמה משלם ומנין והאם חייב בד' דברים ומנין?<br>	"לת""ק משלם חצי נזק שלמדו מ""כמשפט הזה יעשה לו"" כמשפט שור בשור כך משפט שור באדם. לר""ע משלם נזק שלם שלמד כמשפט הזה כמשפט השור התחתון דהיינו שור מועד ולא כמשפט השור העליון דהיינו שור תם.<br>פטור מד' דברים. לת""ק פטור מצער (והתוס' ד""ה הוה כתבו שיש ספרים שגורסים גם בושת) מאיש בעמיתו, שאר דברים מכמשפט הזה ופרש""י דהכי משמע משפט זה יש לו לשלם את נזקו ולא משפט אדם החובל בחבירו. ור""ע פוטר מד' דברים מ""איש כי יתן בעמיתו"", איש בעמיתו ולא שור בעמיתו. [ולקמן מב, א כתבו התוס' (ד""ה גבי) שמבושת פטור בין לת""ק ובין לר""ע מ""כי ינצו אנשים יחדו איש ואחיו"" אנשים ולא שוורים]."	"ב""ק לג. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קסו. למ""ד בעל חוב למפרע הוא גובה מדוע לר' ישמעאל אם הקדישו ניזק אינו קדוש? "	"כתבו התוס' (ד""ה הקדישו) דמיירי שבסוף שילם במעות ולא גבו את השור ועוד י""ל דמשום שלמפרע גובה יכול להקדיש רק את הגוף, אבל אין בכוחו להקדיש את השבח דשבח דמזיק הוי עד שיגבנו."	"ב""ק תוס' לג."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קסז. מבואר במשנה לענין מפותה שאין זוכים בקנס עד להעמדה בדין וא""כ מדוע קנס של שור תם סבר ר""ע שזוכים משעת נגיחה? "	"כתבו התוס' (שם) דשמא י""ל דהיינו טעמא דזוכה משעת נגיחה משום דגלי לן קרא, דמשמע לר""ע ד""מכרו"" אמזיק ואניזק קאי."	"ב""ק תוס' לג."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קסח. מה הדין אם מכר מזיק את שורו? 	"לר""ע אינו מכור כיון שהוחלט השור לניזק. והיינו דוקא באופן שנגח שור שוה מנה לשור שוה מאתיים דאז כולו הוחלט לניזק, אבל בענין אחר שפיר מוכר המזיק את חלקו. לר' ישמעאל בכל אופן מכור לרדיא וחוזר הניזק וגובהו. ופרש""י שאם חרש בו לוקח אינו נותן דמי החרישה לניזק <sup>עא</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>עא.  כתב הרשב""א  (ד""ה למה)  שלפי פירוש רש""י לר""ע דאינו מכור מעלה לוקח שכר לניזק. ולרשב""א נראה שלכו""ע פטור מלשלם אלא שלר' ישמעאל רשאי הלוקח לחרוש בו לכתחילה ולר""ע אסור שכבר זכה בו ניזק.</span>"	"ב""ק לג.- לג:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קסט. מדוע לר""ע הקדישו ניזק קדוש הרי המזיק יכול להודות ומודה בקנס פטור? "	"תירצו התוס' (ד""ה איכא) שאע""ג שאם יודה יפטר מהקנס, הרי בינתיים לא הודה ויכול הניזק להקדישו <sup>עב</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>עב.  כתב הרשב""א  (ד""ה והראב""ד)  שהראב""ד תירץ שחצי נזק שונה משאר קנסות שהרי משלם את הקרן שהזיק וגם אם יודה ישלם.            קדיש אלא משום דר' אבהו ומיירי</span>"	"ב""ק תוס' לג:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קע. תניא מכרו אין מכור הקדישו מוקדש. מי המוכר והמקדיש ומדוע הדין כן? 	"המזיק. מכרו אין מכור לר""ע כיון שהוחלט השור לניזק. לר' ישמעאל כיון שהשור משועבד לניזק, ומ""מ מכור לרדיא וכנ""ל.<br>הקדישו מוקדש אפילו לר""ע משום דר' אבהו דאמר גזירה שמא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון <sup>עג</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>עג.  כתב תוס' רבינו פרץ  (ד""ה הקדישו  בבעל מום שאין הקדש מפקיע מידי  השני)  משמע דגם לרבי ישמעאל לא שעבוד אלא בקדושת הגוף ולא  כר""ש דאמר מקלקל בחבורה חייב ור' יוחנן ס""ל כרבי יהודה דאמר פטור. ולתוס' נראה דר' אבהו ור' יוחנן אליבא דר""ש פליגי, דרבי אבהו כר""ש ורבי יוחנן סבר דאפילו ר""ש בעי תיקון קצת ובלי תיקון כלל פטור. בקדושת דמים, עי""ש.</span>"	"ב""ק לג:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קפב. לסיכום, מה הן הנפק""מ בין ר""ע שאמר יוחלט השור לר' ישמעאל שאמר יושם השור? "	"1) לר""ע אין המזיק יכול לסלקו בדמים ולר""י יכול.<br>2) הקדישו ניזק לר""י אינו קדוש [למ""ד למפרע הוא גובה דוקא אם לא גבאו לבסוף, ואפילו גבאו לבסוף אין קדוש השבח (לג, א תוד""ה איכא)] ולר""ע קדוש [הגוף והשבח ואפילו לא גבאו].<br>3) הקדישו המזיק קדושת הגוף לר""י קדוש מן הדין שהקדש מפקיע מידי שעבוד ולר""ע אינו קדוש אלא שצריך לתת דבר מועט בפדיונו שלא יאמרו שהקדש יוצא בלא פדיון [ועי בהערה עג].<br>4) מכרו מזיק - עי' תשובה קסח.<br>5) בא אחר והזיקו לר""ע משלם תשלומי מזיק גמור ולר""י הו""ל מזיק שעבודו של חבירו שפטור בדיני אדם [אמנם כתבו התוס' לקמן ק, א (ד""ה מחיצת) דהיינו דוקא למאן דלא דאין דינא דגרמי].<br>6) כחש השור המזיק לר""י לא הפסיד תשלומיו אבל לר""ע מפסיד לפי חשבון שהרי הם כשותפים שכיחשה בהמתם.<br>7) שיבח מאליו השור המזיק לר""י לא ירויח הניזק ולר""ע ירויח.<br>8)9)10) עי' תשובות קעט- קפא."	"ב""ק לג. - לו: ותוס'"		
